זיהוי פלילי מהו?

עיקר השימוש, בשיטות הנ”ל, הוא השגת ראיות לשם הרשעת חשוד בביצוע עבירה מסוימת. אך לא פחות חשוב מכך, השימוש בשיטות אלו מאפשר, לא פעם, גם להפריך חשד. יתרה מזאת, יישום טכניקות מתקדמות על ראיות שנלקחו במסגרת חקירות ישנות, בהן הורשעו החשודים, אף הביאו לזיכוי מאוחר של מי שכבר הורשעו בדין.

תחום זה של השימוש בשיטות מדעיות על מנת לפענח פשעים ולהמציא ראיות לבית המשפט מכונה מדע פורנזי. .מקור השם – פורום, כיכר השוק בה התקיימו המשפטים ברומי העתיקה.

לראיות שהופקו בטכניקות של מדע פורנזי יש משקל רב, לעומת הראיות הישירות שמקורן בחושיהם של עדים אנושיים (ראיה, שמיעה, ריח, טעם ומישוש), וזאת משום שבתי המשפט נוטים לקבלן כ”אובייקטיביות” יותר, לעומת עדות אנושית העלולה להיות מושפעת מזיכרון, רגש אישי וטעויות בפרשנות המידע שהגיע באמצעות החושים הנ”ל.

  << הקודם  

1784- John Toms מורשע ברצח באנגליה, על סמך התאמה בין קטע עיתון שנמצא תקוע באקדח לבין קטע העיתון שהיה בכיסו. (התאמה פיזית).

1823- John Purkinji , פרופסור לאנטומיה באוניברסיטת ברסלאו בצ'כיה, מפרסם מאמר על טביעת אצבעות וסיווגן לפי 9 דגמים. הוא לא עמד על ערכן כאמצעי זיהוי..

1880- Dr. Henry Faulds, רופא סקוטי בטוקיו מפרסם מאמר ב Nature על שימוש בטביעות אצבע מזירת עבירה לזיהוי עבריין..

1889- Alexander Lacassagne , פרופסור לרפואה משפטית בליון, צרפת, מבצע קישור בין קליע לקנה. (סימני כלים, סימנים משפחתיים וייחודיים).

1891- Hans Gross, פרופסור למשפטים באוסטריה, מפרסם ספר ראשון על ראיות פיזיות. הוא זה שטבע את המונח "קרימינאליסטיקה".

  הבא >>  

1892- Francis Galton מפרסם ספר ראשון על חשיבות טביעות אצבע לזיהוי הפלילי.

1896- Edward Henry מפתח את שיטת הזיהוי על סמך טביעות אצבע, שנקלטה ע"י רוב משטרות העולם. (שיטת ה”נקודות”).

1915- Leone Lattes , פרופסור לרפואה משפטית, מפתח את סיווג קבוצות הדם ABO לזיהוי כתמי דם ולהוכחת אבהות..

1920- Edmund Locard מפרסם ספר על זיהוי פלילי ובו הוא קובע את הכלל: "כל מגע מותיר עקבות"..

1985- פרופסור Alec Jeffreys מאוניברסיטת לסטר מפרסם שיטה לאפיון חומר ביולוגי (דם, זרע, רוק, שיער), המבוססת על ניתוח החומר התורשתי, DNA , ויצירת פרופיל גנטי. (“טביעת אצבע” גנטית)

  << הקודם  

ראיה (Evidence) - עובדה המגיעה לידיעתו של אדם, בזכות אחד מחושיו או מומחיותו.

ראיה חפצית (Physical evidence) - ראיה הניתנת לראייה, החזקה, מישוש או איתור באמצעים מדעיים (כאשר היא נסתרת מן העין Latent).

מומחה (Expert) - כל מי שבית המשפט מקבל את חוות דעתו בתחום מסוים.

סימני כלים (Tool Marks) - סימנים שכלי מסוים משאיר על חומר, או משטח, עמו הוא בא במגע. הסימנים מתחלקים לשתי קבוצות:

- משפחתיים (class characteristics) - סימנים אלה נוצרים מהאופן שבו הכלי המסוים תוכנן והם משותפים לכל הכלים מסוג וגודל מסוים. לדוגמה: לכל כלי הנשק מסוג תת-מקלע “עוזי” יש סימנים משפחתיים זהים.

- ייחודיים (Individual marks) - סימנים אלה נוצרים במהלך הייצור והשימוש בכלי, הם ייחודיים לכל כלי ומאפשרים לזהותו ע”פ הסימנים שהוא משאיר.

  הבא >>  

טביעת אצבע (Finger Print) - סימן ייחודי, הנשאר על חומר, או משטח, לאחר שבא במגע עם אצבעותיו של אדם. את הטביעות ניתן לסווג לפי צורות: מערבולת, לולאה, קשת ושילוב ביניהן. הטביעות מתייחדות על ידי מספר רב של “נקודות” הנמצאות עליהן. נקודות אלה משמשות את מומחי ההשוואה לצורך זיהויו של בעל הטביעות. טביעות אצבע ייחודיות לכל אדם ואדם, כולל תאומים זהים!

ד.נ.א. (DNA) - חומר ביולוגי, הנמצא בכל תא מתאי גופו של אדם או יצור אורגני. ב-ד.נ.א. יש מידע רב על תכונות גנטיות, קשרים משפחתיים, נטייה למחלות ועוד. ה-ד.נ.א. ייחודי לכל אדם, למעט תאומים זהים, הנושאים ד.נ.א. זהה. אתרים מסוימים ב-ד.נ.א. הם אלה שמאפשרים לקשור ממצאים ביולוגיים לאדם זה או אחר. הקשר אינו מוחלט והוא נעשה ע”פ חישוב סטטיסטי, בו משוער כמה אנשים, באוכלוסייה מסוימת, נושאים את אותו פרופיל ד.נ.א.

  << הקודם  

במשטרת ישראל נעשית עבודת הזיהוי בשלוש רמות:

מערך טכנאי הזיהוי

טכנאי הזיהוי פרושים בשטח ומגיעים עד לרמת התחנה. הם מגיעים לכל זירה, שהמשטרה מחליטה לטפל בה, ותפקידם הוא לתעד את הזירה, בצילום, שרטוט וכדומה, לאסוף מוצגים, או לדגום אותם, ולהעביר אותם ליחידת החקירות, שתדאג לשלוח אותם למעבדות מז”פ המתאימות.

הטכנאים גם אחראים על צילום חשודים ולקיחת טביעות אצבע מהם. לרשותם עומדות ערכות שדה המאפשרות להם לזהות ו/או לדגום חורי ירי, החזקת נשק, שרידי ירי, שרידי חומר נפץ, דם ועוד.

המעבדה הניידת לזירות פשע חמור

זוהי יחידה מחוזית, המוזעקת ע”פ בקשת יחידה טריטוריאלית במקרי פשע חמור או מורכב. אנשי היחידה הם מומחים בחקירת זירות ומתן “פרשנות” לממצאים השונים שהם אוספים בהן. לרשותם עומדים ציוד ואמצעים מתקדמים יותר, מאלה העומדים לרשות הטכנאים, המאפשרים להם לגלות ולזהות מוצגים רבים הנסתרים מן העין. גם הם מעבירים את הממצאים שלהם למעבדות מז”פ, ישירות או דרך יחידת החקירה.

  הבא >>  

מעבדות מז”פ

רוב המעבדות נמצאות במפקדת מז”פ, הנמצאת במטה הארצי בירושלים. המוצגים, הנאספים בזירות עבירה, מחולקים למעבדות השונות ע”פ תחום עיסוקן.

מע’ כימיה אנליטית - בודקת ממצאים המבוססים על כימיה אורגנית. עיקר עבודתה בזיהוי סמים, רעלים וכדומה. למעבדה זאת יש שלוחות במספר מחוזות של המשטרה.

מע’ לחקר הצתות - בודקת ממצאים הנאספים בזירות שבהן הייתה שריפה. מתעסקת גם בזיהוי דלקים פחמימניים שונים.

מע’ ביולוגית- בודקת ממצאים ביולוגיים כגון: דם, זרע, רוק וכדומה.

מע’ סימנים וחומרים - עוסקת בזיהוי חומרים לא אורגניים, זיהוי והשוואת סימני כלים ועקבות נעליים, איתור וזיהוי שרידי ירי ועוד.

מעבדת נשק - עוסקת בזיהוי כלי נשק ותחמושת, ובזיהוי והשוואת תרמילים וקליעים.

מעבדת מסמכים - עוסקת בזיהוי והשוואת כתב יד והדפסות, איתור זיופים במסמכים שונים וקביעת מקוריותם.

מע’ סיבים ופולימרים - עוסקת בזיהוי והשוואת סיבים שונים, כולל שערות. עוסקת בזיהוי חומרים פלסטיים שונים.

מע’ לפיתוח טביעות אצבע - עוסקת בפיתוח טביעות אצבע, בעיקר מפשעים חמורים, בשיטות ואמצעים שאינם נמצאים ברמת השטח.

מע’ להשוואת טביעות אצבע - עוסקת בזיהוי אנשים ע”פ טביעת אצבעותיהם. מחזיקה את האוסף הארצי של מעתקי ט”א מזירות. חלק ממוחי המעבדה נותנים חוות דעת מומחה בנושא השוואת ט”א.

מע’ צילום - מפתחת עבור יחידות השטח צילומים, רגילים ודיגיטליים. מבצעת עבודות צילום טכני מיוחדות, עיבודי תמונה ועוד.

מע’ אלקטרוניקה ומחשב- עוסקת בבדיקת מחשבים, הנתפסים כמוצגים. מאחזרת מידע שנמחק ממדיות מגנטיות.

מע’ קול - עוסקת בזיהוי והשוואת קולות, מהקלטות ומאמצעי מדיה שונים.

מעבדת פוליגרף - עוסקת בחקירת חשודים ועדים, תוך שימוש במכשיר הפוליגרף. גם למעבדה זאת יש שלוחות במספר מחוזות.

מדור מיד”פ AFIS - למרות שאינה יחידה השייכת למז”פ, היא קשורה אליה באופן הדוק היות שהיא מחזיקה ומנהלת את האוסף הארצי של טפסי טביעות אצבע.

  << הקודם